לא הוכח שהרכב הוצת ע"י המבוטח - חברת הביטוח תשלם תגמולי הביטוח

1.            1.            זהו פסק דין  בתביעת התובע, לתגמולי ביטוח בגין רכבו שנשרף. הוחלט לקבל את התביעה, ולהלן הנימוקים.

2.            2.            התובע, ביטח אצל הנתבעת, רכב מסוג  אוטובוס ציבורי זעיר, מתוצרת פולסווגן, בפוליסת ביטוח מקיף. ביום 11.05.04, נשרף הרכב.

לטענת התובע, ביום 10.05.04 בשעה 23:30, או סמוך לכך, שב מעבודתו לביתו. כ - 50 מטר לפני ביתו כבה מנוע הרכב, והתובע החנה אותו במקום. למחרת בבוקר, ניסה התובע להתניע את הרכב, באמצעות רכב אחר, ובעזרת כבלים, וכאשר נכנס לתוך הרכב, עלה באפו ריח של "משהו שרוף". לפיכך, יצא התובע  מהרכב, ופתח את מכסה המנוע. תוך כדי פתיחת מכסה המנוע, שמע  קול פיצוץ, ואז יצאה אש ממנוע הרכב, ואחזה בשרוול  חולצתו ובטלית שעטה. כתוצאה מכך, נפגע התובע בפנים, בצד ימין של גופו, באוזניים, בעיניים, בידיים ובראש.

לטענת התובע, הפרה הנתבעת את חוזה הביטוח, כיוון שלא שילמה לו את תגמולי הביטוח המגיעים לו. התובע טען, כי נגרמו לו נזקים, לרבות  ערך רכב חלופי חדש בסך 107,000 ש"ח, מכשיר רדיו דיסק  בסך 2,000 ש"ח, הוצאות שונות כגון כיבוי הדלקה, הוצאות נסיעה וכיו"ב בסך 2,000 ש"ח, אבדן ימי עבודה, עקב חוסר ברכב בסך 2,000 ש"ח. סכום התביעה  נכון למועד הגשתה - 113,000 ש"ח. 

3.            3.            טענתה העיקרית של הנתבעת הינה, כי התובע היה מעורב בשריפת הרכב, במטרה לזכות בתגמולי ביטוח במרמה, ועל כן  היא פטורה מכל אחריות.

4.        התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, בו פירט  את הטענות שנטענו בכתב התביעה. התובע העיד בתצהירו בין היתר: "כשהגעתי לרכב, נכנסתי לתוכו והתנעתי אותו על מנת להתחיל בנסיעה, ובתוך כך עלה באפי ריח של "משהו שרוף". על מנת לעמוד על פשר הריח ה-"חשוד" ובכדי להבטיח שיהא בידי  להתחיל בנסיעה, בכלל, ובנסיעה בטיחותית, בפרט, הרמתי את הוו, המצוי בתוך הרכב והמשמש לפתיחת מכסה המנוע, יצאתי מחוץ לרכב ופתחתי את מכסה המנוע. תוך כדי פתיחת מכסה המנוע, שמעתי קול פיצוץ רועם והבחנתי באש גדולה המיתמרת ממנוע הרכב - אש, אשר אחזה בי".

התובע הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, אינג' עוזי רז, מהנדס מכונות. המומחה קבע  בחוות דעתו, כי  מוקד האש הראשי, היה מתחת ללוח השעונים של הרכב. במקום נמצאו לדבריו  חוטי חשמל, ובהם סימני אופייניים לקצר חשמלי.  המומחה קבע, כי האש התפשטה מהמוקד לשני כיוונים - לכיוון תא הנהג והנוסעים, ומעבר לקיר האש קדימה, דרך פתח המשמש מעבר של צנרת מיזוג האוויר וחוטי החשמל. המומחה קבע,  כי תא המנוע, על כל אביזריו, לא נשרף, בשל צנרת המזגן שנפרצה. לאחר שערך בדיקה במערכת החשמל, מתחת למדף הקדמי של הרכב, מצא המומחה  כי חוטי החשמל מנותקים ועל קצותיהם סימנים האופיניים לקצר חשמלי. עובי החוט עם סימני הקצר, מראה לדבריו, כי מדובר בחוט החשמל המזין את מאורר המזגן. לדברי המומחה, הממצאים מצביעים על כך שהאש התלקחה קרוב לודאי,  בשל קצר במערכת מאורר המזגן, שהופעל עם התנעת הרכב. בחוות דעתו העיד  המומחה: "בכדי לשלול אפשרות של הצתה, בדקתי שתי היפותזות של הצתה. ההיפותזה הראשונה היא שההצתה היתה בתא הנהג והנוסעים. במקרה כזה, הנהג לא היה צריך לפתוח את מכסה המנוע, והוא היה נשאר מחוץ לרכב ולא היה מקבל כויות. ההיפותזה השניה היא שההצתה החלה בצד הימני של המנוע. במקרה כזה, צנרת המזגן שנבקעה היתה מכבה את האש עוד לפני שהיא היתה עוברת את קיר האש. מהממצאים עולה שקצר בחוט החשמל מתחת ללוח השעונים החל את האש. לאחר שבדקתי והשואתי את הממצאים עם רכב תקין, מצאתי שהקצר קרה, קרוב לודאי, בכבל החשמלי של מאורר המזגן".

מסקנת המומחה היתה: "לאור הממצאים, לאור תיאור המקרה ומיקום השריפה, אני שולל כל אפשרות של הצתה. בדקתי ומצאתי קצר שהיה במוקד השריפה, ולכן, אני קובע שקצר זה הוא הגורם לשריפה...מצאתי שהקצר קרה, קרוב לודאי, בכבל החשמלי של מאורר המזגן".

מטעם התובע  העיד גם, מנהל החשבונות שלו, מר יצחק נהון.

מטעם הנתבעת העידו, מר אבי נירנברג, חוקר אשר חקר את שריפת הרכב, שכנו של התובע, מר מרק קצנל, אשר צילם  את האירוע, והמומחה מר שלמה מאור. מר נירנברג העיד בתצהירו: "במסגרת החקירה פניתי לשכן המתגורר בסמוך למקום שריפת הרכב ומסתבר כי השכן...צילם את התרחשות השריפה במצלמת הוידיאו שלו, בטרם הגיע כוחות הכיבוי ובמהלך הכיבוי עצמו". עוד העיד מר נירנברג: "במקום האירוע מצאתי על הכביש סימני חריכה ושריפה, עם חלקי פלסטיק מותכים, שברי שמשה וסמני זליגה של נוזל שנשפך ובער... מסרט הוידאו והתמונות שצילם כאמור השכן ניתן לראות בברור כיצד הרכב בוער וכיצד הלהבות מיתמרות מתוך מרכז הרכב ולא מתוך תא המנוע, שנותר סגור. עוד עולה מהצילומים, כי גם הכבאים עוסקים בכיבוי החלק הפנימי של הרכב ואינם נוגעים בתא המנוע".

מסקנת העד, כפי שהובאה בתצהיר: "...הגעתי למסקנה כי התובע החנה את הרכב במקום פתוח וחזר אליו לפנות בוקר, שפך חומר בעירה רב דרך דלת ההזזה הימנית, והצית בזדון את הרכב. בעודו מצית את האש, התפוצצו לעבר התובע אדי הדלק ובהיותו במצב של רכינה או שפיפה נפגע בפלג גופו העליון. כמו כן, יתכן שהתובע אחז בידיו חומר דליק, דבר שליבה את האש שאחזה בו".

מר קצנל העיד על צילום שריפת  הרכב. לבית  המשפט הוגש דיסק ובו שני סרטונים, אשר תעדו קטע מהאירוע. סרטון אחד  בן  16 שניות בו ניתן לראות את הרכב בוער, וסרטון נוסף בן 9 שניות בו נראה  שלב  כיבוי האש על ידי מכבי האש. העד נחקר ביחס למיקום הרכב והעיד: " הרכב לא  היה ליד בית, הוא היה ליד שטח לא בנוי באורך של 30 מטר. המרחק של האוטו עד הבית הראשון היה בערך  12 מטר".

מומחה הנתבעת מר מאור, העיד בחוות דעתו: " קווי התפשטות האש שנמצאו  על גבי החזית הימנית והשמאלית של הרכב, מצביעים על אש שהחלה  במרכז תא הנהג  והנוסעים  והתפשטה  על עבר חלקו הקדמי והאחורי...בבדיקה שבוצעה  על רצפת הרכב במרכז תא הנהג והנוסעים  באמצעות גלאי פוטו- איוניציה...אותרו על ידי הגלאי שרידים של אדי דלק במקום...אחד מכבלי המצבר נמצא חתוך...החזית הקדמית של הרכב, לא נפגעה מאש...אני בדעה כי השריפה שארעה  ברכב הנדון מקורה בהצתה  בזדון שבוצעה בחלל תא הנהג והנוסעים של הרכב".

מסקנת המומחה היתה: " לאור העובדות, הממצאים וניתוח השריפה שבוצע על ידי, אני בדעה כי השריפה שארעה ברכב הנדון מקורה בהצתה בזדון שבוצעה בחלל תא הנהג והנוסעים של הרכב". 

מר מאור העיד, כי השתמש לצרך בדיקת הרכב  בגלאי פוטו יוניזציה מסוג 2000 MINIRAE (להלן: "המכשיר"), באמצעותו גילה, עקבות חומרים  מאיצי בעירה מתחת לרכב. התובע הגיש על כן בהמשך, בקשה להבאת ראיות הזמה, וביקש במסגרתה להעיד את מר אנטולי פודלנר, נציג חברת אמפרוקו בע"מ, החברה המשווקת את המכשיר. בקשת התובע לענין זה התקבלה, ומר פודולנר  העיד כעד הזמה מטעם התובע. 

5.         5.          העדים נחקרו  בחקירות  נגדיות. אחת המחלוקות העיקריות בין הצדדים, עסקה בממצאי   המומחה מר מאור אשר נשענו במידה רבה, על תוצאות הבדיקה שערך באמצעות הגלאי, באמצעותה  זיהה לדבריו, עקבות חומרים  מאיצי בעירה, אשר שימשו לטענת הנתבעת להצתת הרכב.

 המומחה מר מאור העיד בחקירתו הנגדית, לענין הבדיקות שביצע: "ברגע שבודקים רכב לא  בודקים רק את מערכת הגלאי. עברתי על כל שריגי החוטים הבדיקה עם הגלאי היא רק חלק מהבדיקות שבוצעו ע"י ברכב...חוץ מהבדיקות שלחת משהו למעבדה ...לא".

מר מאור נחקר במסגרת חקירתו הנגדית, בין היתר לענין אופן הפעלת הגלאי בו השתמש, כיולו, ויכולותיו לזהות חומרים שונים, והעיד: "לפי ההסברים שקיבלתי אין צורך לכייל את המכשיר...המכשיר הזה בודק תרכובות הידרוקרבונליות...נכון, אבל יש לו את היכולת לבדוק שרידים של חומרים דליקים לפי הכיול שלו".

בהמשך: "אני לא מכייל אותו אף פעם. אני חוזר בי מהתשובה הזאת. אני מסביר, הכיול גבי סוג של חומר מסויים אני מבצע לפני כל בדיקה ובבדיקה הזאת הוא כוייל...".